|
לדוגמה:
הפסיון של ישו
הפסיון של ישו הוא השם המקובל לייסורים שעבר ישו בדרכו אל הצליבה,
אירוע מרכזי בנצרות. ישו עבר דרך זו בירושלים, במסלול הקרוי ויה
דולורוזה. תאור הפסיון חוזר פעמים אחדות בברית החדשה, והוא בעל
משמעות תאולוגית עמוקה בנצרות. לאורך הדורות שימש סיפור הפסיון השראה
ליצירות אמנות רבות וכן גם ביצירות מוזיקליות.
המדונה והילד
המדונה והילד הוא נושא מסורתי באמנות הפלסטית הנוצרית, העוסק
בתיאור מריה הקדושה עם ישו הילד, וכמעט תמיד היא נושאת אותו
בזרועותיה. תיאור זה מדגיש את אימהותה של הבתולה, ופעמים רבות קיים
קשר עין בין האם לבנה.
|
|
|
תחילתה של
האמנות הזו היה ברצון של הנוצרים החדשים לבטא ולסמל את דתם הצעירה. בשל
רדיפת הדת הנוצרית התקיימה האמנות הזו בהסתר בקטקומבות, אולמות ומערות
קבורה תת-קרקעיים שנמצאו ברומא, או תוך שימוש במוטיבים פגאניים אשר קיבלו
משמעות נוצרית חדשה. דימויים נוספים נלקחו מתוך התנ"ך כגון סיפור יונה
והלוויתן, אדם וחווה ועוד. דימויים נוספים הינם דימויים מופשטים כגון
אותיות המרכיבות את שמו של ישו.
מן האמנות הנוצרית המוקדמת נמצאו בעיקר פרסקאות בקטקמבות, סרקופגים מעוטרים
בתבליטים, פיסול קטן ממדים ואמנות זעירה אחרת.
דימויים של לידה מחדש - יונה והלוויתן.
דימיים של ישו - הרועה הנאמן, נושא העגל, דמות ה'אורנס'.
דימויים מהברית החדשה - אם וילד, הסעודה האחרונה, טבילה.
יש שימוש רב בזהב לבטא את האור.
|
|